ציור: דניאלה ברט

“והראו לו הכסא, וראה שהוא גבוה מאד וכו’. והלך אצל הכסא, והסתכל והתבונן … וראה שחסר מן הכסא למעלה איזה שושנה (היינו “רייזילי”)… והסתכל יותר וראה, שזאת השושנה, שחסר למעלה מן הכסא, היא מונחת למטה בכסא, וצריכין לקח אותה משם ולהניחה למעלה …. לקח השושנה מלמטה ותחבה למעלה, וכן כל הדברים הנ”ל, לסדר כלם בסדר הראוי כנ”ל. ואז התחילו כולם לנגן נגון הנפלא מאד, ועשו כולם הפעלה הראויה להם.”

רבי נחמן, “מעשה מבן מלך ובן שפחה שהתחלפו”

בין החוחים

לקוראי:

אוֹי לִי, עַל חוֹחִים שִׁירִי מַצְבִּיעַ
אַךְ תְּצַפֶּה לְקוֹרֵא, הַמֵּצִיץ מִן הַחֲרַכִּים,
שֶׁאֵלָיו (לַמְרוֹת רֹעַ בְּשׂוֹרוֹת וַחֲרוּזִים)
צוּרַת הַשּׁוֹשָׁנָה תּוֹפִיעַ…

יוֹם יוֹם וְסִמָּנָיו,
שָׁבוּעַ שָׁבוּעַ וְאוֹתוֹתָיו.

לִפְנֵי הַבְּחִירוֹת אָמְרָה לִי מִי:
כָּל מַה שֶׁיִּפְגֹּש אוֹתָךְ הַשָּׁבוּעַ, רִשְׁמִי.

דָּבָר רִאשׁוֹן לֹא בִּשֵּׂר לִי טוֹב:
בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי תַּרְגּוּם לִכְתֹּב

שֶׁל פּוֹאֶמָה מְפֹרֶטֶת עַל הַשּׁוֹאָה–
מְחַבְּרוֹ לֹא הָיָה שָׁם, אַךְ דִּמְיוֹן לוֹ הָיָה

וְהוּא תֵּאֵר בִּצְבָעִים חֲיִים
אֵיךְ גָּוְעוּ בִּשְׁחִיטָה, בָּרָעָב, בַּקּוֹר, בַּמַּגֵפָה, בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם

וּדְבָרָיו עוֹרְרוּ פַּחַד שֶׁחָדַר בִּי עַד עֶצֶם
כִּי שָׁאַלְתִּי עַצְמִי: הַאִם אֲנַחְנוּ, בְּעֶצֶם,

טוֹבִים מֵהֶם, אֲשֶׁר לִפְנֵי
הַקַּטַסְרוֹפָה חָיוּ חַיִּים רְגִילִים לְגַמְרֵי?

אָמְנָם לָנוּ יֵשׁ צָבָא וּמְדִינָה
אֲבָל אִם אֵלֶה אִבְּדוּ אֶת רְצוֹן הַהֲגָנָה….?