אווה רוטנברג — תפילה

תפילה

 

אִיֵּי הַטּוֹב גַּם מֵיטִיב
מֵעֵבֶר לַחֲשֵׁיכָה
מֵעֵבֶר לִסְבַךְ הַחַיִּים
הַנֶּפֶשׁ כְּמֵהָהּ לְמִנּוֹחָה.

בְּחִפּוּשַׂי אֶת טוּבְךָ
מְסִיטָה מַבָּטִי מִסְּבַךְ הָעֵצִים
לַטּוֹב בּוֹ חָנַנְתָּ אוֹתִי
הַזּוֹרֵם בָּעוֹרְקִים.

אֱלוֹהַּ לְלֹא הַגְדָּרוֹת,
לַמְּדֵנִי כָּמוֹךָ לִהְיוֹת,
כְּדֵי שֶׁאֶפְרֹץ גְּבוּלוֹתַי,
לְלֹא מְחִיצָה אַבִּיט עַל בַּרְיוּת.

לֹא אֶתְנַגֵּשׁ וְלֹא אֶתָּקַע
בְּגִדְרוֹת רְצוֹנִי  – בִּרְצוֹנְךָ
תָּרִים אוֹתִי לַמְּרוֹמִים
לִפְרוֹס עַל הַכֹּל כַּנְפֵי חֶמְלָתְךָ.

 

Leave a Reply