נסיעה לחו”ל בזמן מלחמה
כַּמָּה נֶחְמָד, הֵם לֹא צְרִיכִים ממָ”ד!
הֵם לֹא צְרִיכִים לְהִתְחַבֵּא מֵאַף אֶחָד!
הֵם לֹא צְרִיכִים לִדְאֹג לְדֶּלֶת שֶׁנִּנְעֶלֶת
הֵם לֹא צְרִיכִים ‘פְּלַדֶּלֶת’!
הֵם לֹא צְרִיכִים כִּתַּת כּוֹנְנוּת
הֵם לֹא צְרִיכִים לְהִתְעוֹרֵר מִסִּיּוּט …אֶל סִיּוּט הַמְּצִיאוּת!
הֵם לֹא צְרִיכִים שְׁמִירָה
הֵם לֹא צְרִיכִים לְהָכִין תָּכְנִית מָנוֹס לְמִקְרֵה חֲדִירָה
הֵם לֹא צְרִיכִים כִּפַּת בַּרְזֶל, לַעֲזָאזֵל!
הֵם לֹא צְרִיכִים לְחשוש לוֹמַר שֶׁהֵם מִיִּשְׂרָאֵל
הֵם לֹא צְרִיכִים עָזְרָה נַפְשִׁית… שִׁיט!
הֵם לֹא צְרִיכִים לִרְאוֹת דָּם, לִתְרֹם דָּם, לְהַקִּיז דָּם.
הֵם לֹא צְרִיכִים לְהַטְלִיא אֶת הָאֱמוּנָה בָּאָדָם.
הֵם לֹא צְרִיכִים לְפַתֵּחַ אֹמֶץ.
הֵם לֹא צְרִיכִים לְפַתֵּחַ חֹסֶן.
הֵם לֹא צְרִיכִים לְהַגִּיד מִלִּים
כְּמוֹ עַזָּה, אִירָאן, חַמַאס, חִזְבַּאלְלָה, מִנְהָרָה, חֲטוּפִים, טִילִים…
הֵם לֹא צְרִיכִים מֵאֵלֶּה אַף אַחַת,
הֵם לֹא צְרִיכִים ממ”ד (כְּבָר אָמַרְנוּ)
הֵם לֹא צְרִיכִים לִבְנוֹת תֵּבוֹת טֶרֶם מַבּוּל…
הֵם לֹא צְרִיכִים לְהִתְנַצֵּל שֶׁהֵם חַיִּים – הֵם חוּ”ל!
*
בַּהַמְתָּנָה לַקִּינָה הַנְּכוֹנָה
כַּמָּה טוֹב שֶׁאָפֹר: הַיּוֹם אָפֹר, הַכֹּל אָפֹר.
אֲפֹרָה הַגִּנָּה הַיָּפָה.
יֵשׁ טִפְטוּף… אֲבָל לֹא ‘גֶּשֶׁם בְּרָכָה’
הַכֹּל עָטוּף בְּנַפְשׁוֹ, הַמְּצִיאוּת עֲטוּפָה
טוֹב שֶׁרַק מְטַפְטֵף
לֹא הָיִיתִי עוֹמֶדֶת בְּיוֹתֵר מִדַּי ‘נְדָבוֹת’
שֶׁרַק יִמָּשֵׁךְ הַטִּפְטוּף… שֶׁיֵּרְדוּ טִפּוֹת
בְּכִי, אֲגָלִים, עִגּוּלִים עַל הבְּרֵכַה…
עַכְשָׁו צָרִיךְ לִבְכּוֹת! לִבְכּוֹת וּלְחַכּוֹת
לַמִּתְקָפָה מִשִּׁיבַת-הַכָּבוֹד!
בָּרוּר לִי שֶׁאָמַרְתִּי מַשֶּׁהוּ לֹא רָאוּי, אֲנִי בּוֹרַחַת מִזֶּה
אֲנִי פּוֹסַעַת בְּעוֹד שְׁבִילִים וְעוֹד שְׁבִילִים עוֹד וָעוֹד….
מְנִיחָה אֶת כָּל הַכַּף… וּמַעֲלָה, מְנִיחָה וּמַעֲלָה…
הַפַּעַם לֹא בְּמַּאֲרָב לְשִׁיר, הַפַּעַם אֲנִי בְּמַּאֲרָב לְקִּינָה
לַקִּינָה הַנְּכוֹנָה לְעֵת כָּזֹאת
מַהִי הַקִּינָה הַנְּכוֹנָה לְעֵת כָּזֹאת?
מָה עִם רִגְשׁוֹת הַזַּעַם שֶׁאָסוּר לְהַרְאוֹת?
אָז שֶׁהַשָּׁמַיִם יַמְשִׁיכוּ
לְהַזִּיל
דְּמָעוֹת
רַק לֹא ‘גֶּשֶׁם נְדָבוֹת’ ,רַק לֹא ‘גֶּשֶׁם נְדָבוֹת’!
*
הנחיתה בנתב”ג
כַּמָּה הִתְאַמַּצְתִּי לִתְפֹּשׂ מָטוֹס
שֶׁיִּקַּח אוֹתִי מִ’נָּוֶה קָטָן שָׁקֵט’ עַל שְׂפַת הַתִּיכוֹן בדְרוֹם סְפָרַד
אֶל 12 קִילוֹמֶטֶר מִלְּבָנוֹן
וְאֵין לִי ממ”ד!
אֲבָל יֵשׁ לִי כֶּרֶם זֵיתִים
וְיִהְיֶה מַסִּיק וְנֵלֵךְ לְבֵית הַבַּד…
וּבֶטַח כְּבָר בָּקְעוּ הַנַּרְקִיסִים
וְאוּלַי גַּם הַסִּתְוָנִית וְהַכַּרְכֹּם
אֲנִי אֵלֵךְ בִּשְׁבִילֵי הָעזִּים, אֶמְנֶה את הפרחים
אֶחָד אֶחָד, וְלוּ בְּלֵב רוֹעֵד,
עַד שֶׁמִּסְפָּרָם יַעֲלֶה עַל מִסְפַּר הַטִּילִים
שֶׁנּוֹרוּ לְעֶבְרִי וּמִישֶׁהוּ יִירֵט!
תּוֹדָה ‘מִישֶׁהוּ’
אִם זֶה אֱלֹהִים אוֹ חַיָּל קָטָן
תַּחַת כִּפַּת בַּרְזֶל
עוֹלִים כְּמוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ תָּמִיד, פִּרְחֵי הַתַּחֲרָה…
אֵלֵךְ לִי בַּשְּׁבִילִים, לֹא אִירָא רַע!
*
עַכְשָׁו, נַפְשִׁי
הֵם הִדְּקוּ סְבִיב צַוָּארֵנוּ אֶת הַחֶבֶל
הֵם הִשְׁחִירוּ אֶת פָּנֵינוּ כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה
הֵם הָפְכוּ אֶת הַשִּׂמְחָה לְאבֶל
הֵם הֵבִיאוּ עַל הָאֲדָמָה מַבּוּל שֶׁל דָּם! הֵם הִגְעִילוּ אוֹתָנוּ מִדְּמוּת הָאָדָם!
אֲבָל עַכְשָׁו, אַחֲרֵי הַמַּבּוּל;
בּוֹאִי, נַפְשִׁי, נְטַפֵּל בָּךְ:
שִׂימִי חֵלֶק מִמֵּךְ עַל הַמִּשְׁמָר
אֶהִי חַיָּל בַּקְּרָב הַמַּר
וּבִשְׁאַר הַחֲלָקִים טְלִי אֶת הַנֵּבֶל,
אֶהִי דָּוִד — רַק לֹא שָׁאוּל (מֶלֶךְ הַסֵּבֶל)
אַל תִּתְּנִי אֶת כָּל כֻּלֵּךְ לָאֵבֶל.