ציפורה פייגא ליפשיץ — כ’ תמוז תשפ”ד

כ’ תמוז תשפד

הִתְבּוֹנַנְתִּי רֶגַע אָרֹךְ בְּצֶבַע הַכָּחֹל עָמֹק שֶׁל הַפְּנִים שֶׁל עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת
וְיָדַעְתִּי שֶׁעוֹד נָשׁוּב לִהְיוֹת
וּצְלִילִים סְתָמִיִּים שֶׁל נִגּוּן הֶחָלִיל עוֹד יִשְׁתַּזְּרוּ לַמִּזְמוֹרִים וּתְפִלּוֹת
וְרוֹעֵי הַצֹּאן עוֹד יָשׁוּבוּ מִן הַמִּרְעֶה עִם שְׁקִיעָה
נוֹשְׂאִים בְּלִבָּם אֶת שֶׁקֶט הָאֲדָמָה וְהַשָּׁמַיִם אֶת קוֹלוֹת פְּעִיַּת הַצֹּאן
לֹא מְאֻיָּמִים
וְכוֹל הֲיֵשׁ מְעֻרְסָל בְּחֵיקְךָ מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם
וְיָדַעְתִּי שֶׁהָאָדָם עוֹד יְחַפֵּשׂ לְהַבִּיט בְּעֵינָיו שֶׁל חָבְרוּ וְיִמְצָא שָׂם
קֶשֶׁב תֹּם גְּבוּרָה חֶמְלָה
אַהֲבָה

Leave a Reply