קריעת הסוף
קָשָׁה עָלַי יְצִיאָה
מִדָּלֶת אַמּוֹתַי
יוֹתֵר מִקְּרִיעַת כָּל שִׁירַי
לִגְזָרִים
וּזְרִיָּתָם לָרוּחַ
קָשָׁה עָלַי עֲלִיָּה
בְּמַעֲלוֹת אֲבוֹתַי
יוֹתֵר מִקְּרִיאַת כָּל שִׁירַי
מֵחָדָשׁ
וּזְרִימָתָם בְּכֹחַ
קָשָׁה עָלַי פְּרֵדָתִי
מֵרְצוּעוֹת שְׁחֹרוֹת
כְּרוּכוֹת עַל שְׂמָאלִי וְרֹאשִׁי
יוֹתֵר מֵרְצִיעַת אָזְנַי
לְתַרְבּוּת הַזְּמַן
*
עשה נא
כָּאן בַּמִּנְהָרָה הַמְּבֻטֶּנֶת
הַמְּרֻסֶּסֶת בְּצֶבַע אָדֹם חַם
אֱ־לֹהִים קָרוֹב־רָחוֹק
אֲנִי קוֹרֵא אֵלֶיךָ
מֵהַקְּרָבַיִם הַהֲפוּכִים שֶׁלִּי
אֵ־ל כַּבִּיר שִׁמְךָ
אַל תְּחַלֵּל שִׁמְךָ
אַל תַּכְרִית אֶת הַבְּרִית
אַל נָא תִּגְדַּע
אֶת שִׁמְךָ מִפִּיּוֹת עוֹלָלֵינוּ
פּוֹעִים אֵלֶיךָ כִּגְדָיִים
מְבַקְּשֵׁי רוֹעֶה
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ לָעַד
וְעָלֶיךָ לְבַד נִחְיֶה
עַל חַסְדְּךָ
עַל שִׁמְךָ שֶׁבְּפִינוּ
עֲשֵׂה נָא שֶׁלֹּא נֹאמַר עוֹד
עֲשֵׂה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ
*
גזר דיננו
אֲנִי, הַפִּיגָ’מָה עִם הַדִּינוֹזָרוּ
הִתְעוֹרַרְתִּי לְקוֹל עוֹלֶה וְיוֹרֵד
חוֹדֵר אֶת הַלֵּב
קָפַצְתִּי בְּגוּף נִרְעָד
אֶל קֶרֶב הָאֲדָמָה
לְהִקָּלֵט עָמֹק בִּפְנִים
עִם כָּל הַשְּׁכֵנִים
בֵּין קִירוֹת מֶלֶט
בְּאוֹר קָלוּשׁ מַחֲוִיר
רָצִיתִי שֶׁהַדִּינוֹזָרוּאִים יֵצְאוּ
לְהָשִׁיב מִלְחָמָה
וְהֵם רַק זָעֲקוּ בְּלִי קוֹל
עַד מָתַי
נִגְזַר דִּינֵנוּ לְהִמָּלֵט
*
אוֹצָר וּבוֹ שְׁאֵלָה –
תַּחַת רַגְלֶיךָ מֻנָּח.
רִגְשָׁה לֹא מוּבֶנֶת.
בְּתוֹךְ הַלֵּב אַתָּה בָּטוּחַ
עֲדֵי בְּלִי חֵקֶר –
בִּשְׁנִיּוֹת אֵל מַמָּשׁ
נָגְעָה שְׁעַת רָצוֹן.
נוֹצֵר, תַּעֲשֶׂה עֹגֶן
שֶׁמְּמַלֵּא תָּו –
יְנַשֵּׁב רִקְחֵי לֵב.
יָדַע חוּט בְּהִתְאַבֵּל הַכּוֹתֵב.
תֵּן בּוֹ מֵאָלָה שֶׁגֶר –
חִנָּם כִּיֵּל גֵּר תַּחַת,
הֲלֹא שׁוֹב וְרָצוֹא.