בעיר ערגתי

ב”ה

בעיר ערגתי

                                 עיר שחוברה לה יחדו (תהילים קכב ג)

בְּעִיר עֶרְגָּתִי יֵשׁ מָקוֹם לַשִּׁירָה –

כִּי כָּל מְבִינִים שֶׁהִיא עֲנַף הַתּוֹרָה –

יֵשׁ לָהּ בַּיִת בְּאֶמְצַע הָעִיר, לוֹ צוּרָה

שֶׁל הַמְּשֻׂשֶּׂה שֶׁנִּמְצָא בַּמֶּרְכָּז

הַמָּגֵן דָּוִד.  וְיֵשׁ בְּזֶה רָז:

הָעִגּוּל בִּפְנֵי אֲחֵרִים מִסְתַּגֵּר,

אַךְ עִם מְשֻׂשֶּׂה מְשֻׂשֶּׂה מִתְחַבֵּר!

(ואם עיגולים שמים מסביב

לעיגול, מתקבל מעגל מקיף

בן שישה עיגולים הנוגעים זה בזה

ומרכזיהם מהווים משושה!)

בִּמְשֻׁשִּׁים אֶפְשָׁר לִרְעֹף מִישׁוֹר,

לְלֹא רְוָחִים זֶה לָזֶה לִקְשֹׁר –

הַצּוּרָה הַזֹּאת הִיא מָשָׁל לַחֶבְרָה

עַל יְסוֹד שֶׁל זִיקָה וְלֹא שֶׁל שְׂרָרָה.

וּבָאֵי אוֹתוֹ בַּיִת אָמְנָם חֲבֵרִים

כִּי כֻּלָּם הִתְעַלּוּ מִקִּנְאַת סוֹפְרִים.

אִם כֵּן מָה רוֹאֶה הַנִּכְנָס לַמָּקוֹם?

סִפְרִיָּה – מַדָּפִים עִם כְּרָכִים עַד מָרוֹם,

מִדָּוִד וְהוֹמֵר עַד עֶצֶם הַיּוֹם.

זֶה אוּלָם מֶרְכָּזִי, וּבְרוּמוֹ צֹהַר.

אִם יָמִינָה לִפְנוֹת הָאוֹרֵחַ יִבְחַר

יִמְצָא בֵּית קָפֶה, עַל כְּתָלָיו צִיּוּרִים

שֶׁנּוֹשְׂאָם הַמְּשֻׁתָּף – יְדִידוּת מְשׁוֹרְרִים.

אִם יַשְׂמְאִיל, יִמְצָא חֶדֶר וּבוֹ קְלָסֶרִים –

שֶׁבָּהֶם חֲלוֹמוֹת אֶזְרָחִים שְׁמוּרִים

עִם שִׁירֵיהֶם בְּיַחַד, לְפִי תַּאֲרִיךְ,

וּבַחֶדֶר אֵלָיו הָאוֹרֵחַ יַמְשִׁיךְ

עוֹד יִרְאֶה מַדָּפִים, עֲלֵיהֶם מֻנָּחִים

סִפְרִי זִכְרוֹנוֹת שֶׁכָּתְבוּ אֶזְרָחִים.

עַל יַד שֻׁלְחָנוֹת בֵּין הַמַּדָּפִים

יוֹשְׁבִים מְשׁוֹרְרִים וּמְדַפְדְּפִים

וְאֹורְגִים הַשִּׁירִים שֶׁיָּשִׁירוּ בַּכֶּנֶס

כַּאֲשֶׁר יִתְכַּנְּסוּ פַּיְטָנִים בְּבֵית-כְּנֶסֶת

שֶׁהוּא בְּתַחְתִּית הַבִּנְיָן מְמֻקָּם

כִּי מִמַּעֲמַקִּים הָאֱמֶת תּוּקַם.

מָה עוֹד בַּבִּנְיָן?  מוּזֵאוֹן, בּוֹ מֻנָּח

דְּיוֹקָן שֶׁל כָּל אֶזְרָח וְאֶזְרָח

וּלְמַעְלָה בֵּית סֵפֶר לְפִרְחֵי פִּיּוּט

– כִּשְׁרוֹנוֹתֵיהֶם הֻבְחֲנוּ מִיַּלְדוּת

עַל מְנַת שֶׁמֵּהֶם יֵחָסֵךְ הַסִּיּוּט

שֶׁל הַקְּרָב הַנִּצְחִי עַל פִּרְסוּם וּתְהִלָּה

וְרֹאשָׁם פָּנוּי מִן הַהַתְחָלָה

לְלִמּוּד הַצּוּרוֹת וְסוֹדוֹת הַחַיִּים

וְהָאָמָּנֻיּוֹת וְהַמַּדָּעִים

וְתוֹלְדוֹת הָאָדָם עֲלֵי זֶה הַכַּדּוּר

וְחֻקִּים שֶׁעוֹזְרִים לוֹ בְּשֶׁקֶט לָדוּר –

חָמְרֵי הַלִּמּוּד לָרֹב מְחֹרָזִים

לְהַרְגִּיל אוֹתָם לַחֲשֹׁב בַּחֲרוּזִים.

אָז הַפֶּרַח יִבְגַּר וְיָשִׁיר שִׁיר מַשְׂכִּיל

לְאַנְשֵׁי עִירוֹ יִמְתַּק וְגַם יוֹעִיל.

אָכֵן טוֹב לַפַּיְטָן בְּעִיר עֶרְגָּתִי –

אִם שָׁמָּה תֵּלְכוּ, אָנָּא, קְחוּ גַּם אוֹתִי!

[1] ואם עיגולים שמים מסביב

  לעיגול, מתקבל מעגל מקיף

  בן שישה עיגולים הנוגעים זה בזה

  ומרכזיהם מהווים משושה!