החיים נלגמים בכפית
הַחַיִּים נִלְגָּמִים בְּכַפִּית,
פִּסּוֹת קְטַנּוֹת בְּכָל יוֹם.
הַשֶּׁפַע הַגָּדוֹל
אוּלַי נִסְתָּר בֵּינְתַיִם,
אַךְ זָכוּר עֲדַיִן.
אֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת לִטְעֹם בְּכָל יוֹם
תַּמְצִית כָּלְשֶׁהִי, שֶׁתַּזְכִּיר אֶת הַחַיִּים,
הַהֵם, שֶׁהָיוּ.
לֶאֱחֹז בִּשְׂרִידֵיהֶם
שֶׁעֲדַיִן כָּאן.
לְהִזָּכֵר בַּיֹּפִי,
בַּצְּלִילִים, בַּטְּעָמִים,
בְּרֵיחוֹת יָם
וּבְרַחֲשֵׁי גַּלִּים.
*
למי אאמין היום?
וְאוּלַי אֶבְחַר הַיּוֹם לְהַאֲמִין
לַתְּכֵלֶת הָרוֹגַעַת בָּרָקִיעַ,
וְלֹא לַמַּסּוֹקִים הַמְּאַיְּמִים מִמַּעַל.
אוּלַי הָעִתּוֹנִים נוֹשְׂאֵי דְּבַר שֶׁקֶר,
וְרַק לֹבֶן עִקְבוֹתָיו שֶׁל הַיָּרֵחַ – דּוֹבֵר אֱמֶת.
אוּלַי כָּל הַטֵּרוּף שֶׁסְּבִיבֵנוּ –
רַק חֲלוֹם בַּלָּהָה,
עוֹלָם שֶׁל שֶׁקֶר וְתַעֲתוּעַ,
וְהָאֱמֶת טְמוּנָה בַּיָּרֹק הָרַעֲנָן שֶׁל עֵץ חָסוֹן,
בַּוָּרֹד הַמֻּפְלָא, בַּסָּגֹל הַחֲלוֹמִי,
בַּצָּהֹב הַכֹּה חַי שֶׁל הַפְּרָחִים,
בִּצְחוֹק תִּינוֹקוֹת,
בְּמַגַּע עוֹר נָעִים הַמַּזְכִּיר נִשְׁכָּחוֹת,
וְאוּלַי בְּעֵטִי שֶׁלִּי,
שֶׁעוֹד מְשַׁרְבֵּב הֲגִיגִים
וְשׁוֹמֵר אֱמוּנִים לְנַפְשִׁי,
שֶׁעֲדַיִן צָפָה בִּמְחוֹזוֹת הַחַיִּים.