סבינה מסג — הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל הֶחָדָשׁ ןעוד שירים מן המלחמה

הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל הֶחָדָשׁ

 

בָּרָד לֹא יָרַד בִּדְרוֹם סְפָרַד כָּל יְמֵי שְׁהוּתִי

אֲבָל רֹב הַזְּמַן הָיָה מְעֻנָּן…

יוֹתֵר מַתְאִים;

אִי אֶפְשָׁר שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִהְיֶה מַמָּשׁ מֻשְׁלָם אוֹ אֲפִלּוּ נֶחְמָד

בִּדְרוֹם סְפָרַד אוֹ בְּכָל מָקוֹם אַחֵר בַּתֵּבֵל

 

כְּשֶׁעַמִּי מִתְאַבֵּל!

 

אֲבָל אַחַר כָּךְ הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה וְהֵם הִמְשִׁיכוּ עִם הַחֲגִיגָה וְהֵם הִמְשִׁיכוּ עִם הַחֹמֶד

עִם הַחֹמֶץ

עִם הַחֹסֶר דָּאֲגָה לְאַרְצָם הַיָּפָה…

מֵאוֹתָהּ מַגָּפָהּ!

 

 

מֵעוֹלָם לֹא אִחַלְתִּי רַע לָאִישׁ

אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי שׂוֹנֵאת אֶת כָּל מִי שֶׁאָדִישׁ

 

הַלְוַאי שֶׁהַמַּגֵּפָה תִּהְיֶה עוֹלָמִית–

וְלֹא נְהִיָּה הַיְּחִידִים שֶׁמֻּתָּר לְהָמִית

 

וְלֹא נַעֲמֹד לְבַדֵּנוּ מוּלָם —

קוּם הִתְנַעֲרָה,  הָעוֹלָם!

 

*

 

נסיעה לחו”ל בזמן מלחמה

 

 

כַּמָּה נֶחְמָד, הֵם לֹא צְרִיכִים ממָ”ד!

הֵם לֹא צְרִיכִים לְהִתְחַבֵּא מֵאַף אֶחָד!

 

הֵם לֹא צְרִיכִים לִדְאֹג לְדֶּלֶת שֶׁנִּנְעֶלֶת

הֵם לֹא צְרִיכִים ‘פְּלַדֶּלֶת’!

הֵם לֹא צְרִיכִים כִּתַּת כּוֹנְנוּת

הֵם לֹא צְרִיכִים לְהִתְעוֹרֵר מִסִּיּוּט …אֶל סִיּוּט הַמְּצִיאוּת!

הֵם לֹא צְרִיכִים שְׁמִירָה

הֵם לֹא צְרִיכִים לְהָכִין תָּכְנִית מָנוֹס לְמִקְרֵה חֲדִירָה

הֵם לֹא צְרִיכִים כִּפַּת בַּרְזֶל, לַעֲזָאזֵל!

הֵם לֹא צְרִיכִים לְחשוש לוֹמַר שֶׁהֵם מִיִּשְׂרָאֵל

 

הֵם לֹא צְרִיכִים עָזְרָה נַפְשִׁית… שִׁיט!

הֵם לֹא צְרִיכִים לִרְאוֹת דָּם, לִתְרֹם דָּם, לְהַקִּיז דָּם.

הֵם לֹא צְרִיכִים לְהַטְלִיא אֶת הָאֱמוּנָה בָּאָדָם.

הֵם לֹא צְרִיכִים לְפַתֵּחַ אֹמֶץ.

הֵם לֹא צְרִיכִים לְפַתֵּחַ חֹסֶן.

הֵם לֹא צְרִיכִים לְהַגִּיד מִלִּים

כְּמוֹ עַזָּה, אִירָאן, חַמַאס, חִזְבַּאלְלָה, מִנְהָרָה, חֲטוּפִים, טִילִים…

הֵם לֹא צְרִיכִים מֵאֵלֶּה אַף אַחַת,

הֵם לֹא צְרִיכִים ממ”ד (כְּבָר אָמַרְנוּ)

הֵם לֹא צְרִיכִים לִבְנוֹת תֵּבוֹת טֶרֶם מַבּוּל…

 

הֵם לֹא צְרִיכִים לְהִתְנַצֵּל שֶׁהֵם חַיִּים – הֵם חוּ”ל!

 

*

 

מִגּוּנִית

 

אֶקְנֶה מִגּוּנִית

לְנַפְשִׁי.

 

אֶשְׁמֹר אֶת נַפְשִׁי מֵאֲחוֹרַי בָּרִיחַ

שֶׁלֹּא תָּרִיחַ

 אֶת הַדָּם.

 

אֶשְׁמֹר עָלֶיהָ

מְטִילֵי הָאֵיבָה

שֶׁלֹּא תֶּחְדַּל לְהַאֲמִין בָּאַהֲבָה.

 

אֶשְׁמֹר עָלֶיהָ מֵאֲחוֹרֵי לוּחוֹת בֶּטוֹן

מִפְּנֵי הָרַע הֶעָלוּל  לַעֲלוֹת לְרָמוֹת בָּהֶן לֹא תַּעֲמֹד,

אֶשְׁמֹר עָלֶיהָ מִיּוֹתֵר מִדַּי מַכְאוֹב

 

שֶׁמָּא תַּפְסִיק לְהַאֲמִין

 

 בַּטּוֹב.

 

 

וּכְשֶׁתִּהְיֶה הֲפוּגָה

וְהִיא תֵּצֵא

אֶל הַשָּׂדֶה עִם עֲצֵי הַזַּיִת וְהֶחָרוּבִים וְהַנַּרְקִיסִים

אוֹ שֶׁאָז תִּפְרַחְנָה כְּבָר כַּלָּנִיּוֹת…

 

 

הִיא תְּגַלֶּה מֵחָדָשׁ

אֶת חֶדְוַת  הַהֱיוֹת

וְאֵיזֶה כֵּיף שֶׁכַּף הָרֶגֶל הַיְּחֵפָה דּוֹרֶכֶת

עַל מַצַּע הַגַּבְשׁוּשִׁיּוֹת וּקְנֵי הַקַּשׁ וּפֹה וָשָׁם בַּלּוּט שֶׁיָּצָא מִן הַסַּפְלוּל  

 

*

 

הָאִשָּׁה עִם שְׂעַר הַכֶּסֶף מִן ‘הָעוֹטֵף’

 

 

שְׁאֵלַת תָּם

בִּכְּתִיבָה תַּמָּה:

 

הָאִשָּׁה עִם שְׂעַר הַכֶּסֶף מִן ‘הָעוֹטֵף’

שֶׁמַּרְאִים הַסִּרְטוֹנִים, שֶׁהִקְדִּישָׁה אֶת עַצְמָהּ

לְנָשִׁים עוֹשׂוֹת שָׁלוֹם וְעַכְשָׁו נִרְצְחָה –

 

לֹא הָיָה יוֹתֵר טוֹב

אִלּוּ הִקְדִּישָׁה אֶת עַצְמָהּ

לְנָּשִׁים עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה?

 

לוּ לָמְדָה לְהִתְגּוֹנֵן?

לוּ חָפְרָה מִתַּחַת לְבֵיתָהּ מִנְהָרָה?

 

 

זֶה מְנַקֵּר בְּמוֹחִי , אָז הֶעֱלֵתִּי עַל הַכְּתָב

 

סְתָם!

 

 

אֲנִי הוֹלֶכֶת לַחְפֹּר מִנְהָרָה

                             עַכְשָׁו!

 

*

 

שִׁיר מְגֻיָּס

 

הַשִּׁירִים שֶׁלִּי הֵם תְּגוּבוֹת

לְמַשֶּׁהוּ שֶׁמָּשַׁךְ בַּלָּשׁוֹן

לַנְּקֻדָּה שֶׁהִתְעוֹרְרָה בַּלֵּב

לָאֲדָמָה שֶׁרָעֲדָה לְרֶגַע

וְנוֹתַרְתִּי בְּלִי פֶּגַע וַאֲנִי כֻּלִּי הוֹדָיָה

 

אֲבָל אִלּוּ יָזַמְתִּי דִּבּוּר,

בְּלִי הָעֲמִימוּת שֶׁל הַשִּׁירָה,

הָיִיתִי אוֹמֶרֶת כָּךְ:

 

‘הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת כְּבָר חֻלְּקָה

כַּאֲשֶׁר ב1920 שְׁלוֹשָׁה רְבָעִים מִשִׁטְּחָה

 נִמְסְרוּ לְעֲבּדְאָלְלַה וְהוּקְמָה מַמְלֶכֶת יַרְדֵּן.

 

חֲלֻקָּה נוֹסֶפֶת לֹא תִּתָּכֵן

בְּלִי שֶׁנִּמְצָא אֶת   עַצְמֵנוּ

     בְּגֶטוֹ

 נְטוּל אֶפְשָׁרוּת הֲגָנָה.

 

חַבְרוֹתַי אוֹמְרוֹת לִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה צֹרֶךְ

כִּי כֻּלָּם יִהְיוּ מְרֻצִּים

וִיכַתְּתוּ חַרְבוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת.

 

רַק הַקְשִׁיבוּ, אֲנִי אוֹמֶרֶת לָהֶן, רַק הַקְשִׁיבוּ

לְמָה שֶׁהֵם מְזַמְּרִים

בְּכִכְּרוֹת עָרֵי הָעוֹלָם:

 

מִן הַנָּהָר עַד הַיָּם!

מִן הַנָּהָר עַד הַיָּם!

מִן הַנָּהָר עַד הַיָּם!

 

*

 

אֲבָל, בּוֹאוּ לֹא נַעֲצֹר כָּאן;

הָיוּ נָאצִים   וְ(כִּמְעַט) אֵינָם.

עַכְשָׁו יֵשׁ גֶּרְמָנִים נֶחְמָדִים.

 

עֲרָכִים מִשְׁתַּנִּים

מִישֶׁהוּ אָמַר   “זֶה הָרַע”

וְהוּא הוּצָא מִזֶּרֶם הַדָּם

שֶׁל הָאָדָם

 

גַּם האִיסְלַם

הָיָה פַּעַם נָאוֹר

 

עִזְרוּ לָזֶה לַחְזֹר!

 

עִזְרוּ לָזֶה לַחְזֹר!

 

עִזְרוּ לָזֶה לַחְזֹר!

 

*

אַנְטִישֵׁמִיּוּת

 

ל’צַעַר הָעוֹלָם’ הַקְּלָסִי, שֶׁל כֻּלָּם,

נוֹסָף ‘צַעַר הָעָם’;

לֹא רַק הַיְּדִיעָה שֶׁבַּסּוֹף מֵתִים, שֶׁהַכֹּל מִתְכַּלֶּה, שֶׁעַד שֶׁשִּׁכְלַלְתִּי גּוּף יֶדַע

שֶׁיָּכֹל לְהַסְפִּיק לְמַלֵּא מַחְזוֹרֵי חַיִּים…

 

תּוֹר הַחַיִּים הָאֶחָד

הַיָּחִיד

מַגִּיעַ עַד הַקַּו,

נִגְמַר.

 

לֹא רַק זֶה שֶׁ”הַנֶּפֶשׁ חֲפֵצָה אַךְ הַבָּשָׂר רָפֶה”

גַּם זֶה שֶׁאַהֲבַת הָאָדָם,

 הַנְּהִיָּה אֶל הַיָּפֶה

הַנְּאוֹרוּת וְהַקִּדְמָה   — שֶׁכֻּלָּנוּ מְטַפְּחִים  (מִי לֹא לָקַח עַזָּתִּים אֶל הָרוֹפֵא?)…

 

לֹא חָלָה עָלַי!

נִשְׁאַרְתִּי בְּסוֹגְרַיִם!

בְּמַאֲמַר מֻסְגָּר!

 

אֵיךְ יִתָּכֵן?

 

אֵלֶּה הַלֹּא נַחֲלַת הֶעָבָר?

 

כַּמָּה כָּאַבְתִּי שֶׁהוֹרַי הַצְּעִירִים וְהַהֲדוּרִים

עָבְרוּ אֶת תְּקוּפַת הַחִזּוּר שֶׁלָּהֶם בְּסוֹפִיָּה (הַצַּדִּיקָה)

כְּשֶׁעַל דַּשׁ בִּגְדָּם כַּפְתּוֹר צָהֹב בְּצוּרַת כּוֹכָב

 

לַחְשֹׁב שֶׁכֹּה רַבִּים הָיוּ רוֹצִים לַעֲנֹד לִי אֶחָד כָּזֶה

עַכְשָׁו!!!

 

*

 

מָה הַסִּפּוּר שֶׁל הַשִּׂנְאָה אֵלֵינוּ

(אֲנַחְנוּ שֶׁרֻבֵּנוּ לֹא בְּדִיּוּק יוֹדֵעַ מָה זֶה ‘יְהוּדִי’)

 

נוֹלַדְנוּ אֵיפֹה שֶׁנּוֹלַדְנוּ.

דְּבָרִים קָרוּ.

לָקְחוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ,

זֶה הָיָה רַע.

חָזַרְנוּ לָאָרֶץ,

זֶה הָיָה טוֹב

 

חֶבְלֵי הַלֵּדָה וְחַבְלֵי הַיִּסּוּרִים

קָשְׁרוּ אוֹתָנוּ כְּנִצּוּלִים עַל

                               אִי.

 

גַּם הַשִּׁירִים שֶׁכָּתַבְנוּ ,  גַּם הַמּוּסִיקָה:

אֵיפֹה  עוֹד אֶפְצַח בְּ”לוּ יְהִי…”

וְכֻלָּם יַמְשִׁיכוּ בְּ” תֵּן לָהֶם לָשׁוּב הֲלוֹם”

 

פִּתְאוֹם נִהְיָה הֲוַי, אֲוִירָה, תַּרְבּוּת, מתנ”ס, שִׂמְחָה, הָרְשׁוּת לַחְלֹם…

 

טִבְעִי שֶׁחֲבָל הָיָה לְוַתֵּר עַל כָּל אֵלֶּה וּלְהִסְתַּבֵּךְ בְּמִּלְחָמָה

גַּם כְּשֶׁרָאִינוּ שֶׁהֵם מִתְכּוֹנְנִים

 

חָשַׁבְנוּ גַּם הַיַּרְדֵּן יִסֹּב  לְאָחוֹר

דְּבָרִים מִשְׁתַּנִּים

כָּךְ הָיָה מֵאָז וּמֵעוֹלָם

חֲצִי עוֹלָם שָׂנֵא חֲצִי עוֹלָם

וְעַכְשָׁו שָׁלוֹם!

וְעַכְשָׁו ‘הָאִחוּד הָאֵירוֹפִּי!

 

אוּלַי, בְּוַדַּאי, אִם נוֹכִיחַ שֵׂכֶל וְאֹפִי וּתְרוּמָה…

 

לֹא תִּהְיֶה מִלְחָמָה

לֹא תִּהְיֶה מִלְחָמָה

לֹא תִּהְיֶה מִלְחָמָה

 

Leave a Reply