רות נצר — מחזור – עדוּת. בימים ההם בזמן הזה

מחזור – עדוּת. בימים ההם בזמן הזה

א.

וּבְכָל זֹאת, מַשֶּׁהוּ עוֹמֵד שָׁם
בֵּין הֲרִיסוֹת שֶׁל שְׁנֵי מִבְנִים אַדִּירִים.
עוֹמֵד – כְּמוֹ פֶּסֶל – הָרֵי פֶּסֶל הִנּוֹ –
שֶׁלֹּא נֶהֱרַס בַּהַפְצָצָה  הַנּוֹרָאָה עַל הָעִיר
מִמֶּנָּה בָּרְחָה אִמִּי בִּנְעוּרֶיהָ בְּטֶרֶם הַמִּלְחָמָה.
פֶּסֶל עוֹמֵד וְקִפְלֵי בְּגָדָיו כְּמוֹ גַּלִּים,
–           כְּמוֹ לָבַשׁ גְּלִימָה שֶׁל כֹּהֵן יְוָנִי –
–           אוֹחֵז דְּבַר מָה עָלוּם כְּמוֹ מְגִלָּה

לְזֵכֶר לוּחוֹת הַבְּרִית.

*

בְתַצְלוּם אַחֵר
בְּשׁוּלֵי הָעִיר הַחֲרֵבָה
עַל גִּבְעָה
עוֹמֵד שַׂגִּיא אֱיָל נֶאֱדָרִי
כְּמוֹ אֵל קַדְמוֹן
וְתוֹעָפוֹת קַרְנָיו

*

אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הָאַיִל
וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, אַל תִּשְׁלַח
 יָדְךָ, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הָאַיִל
הנֶאֱדָרִי  בְּכוֹחַ, תּוֹעָפוֹת קַרְנָיו
כִּשְׁלַל עֲצֵי הַיַּעַר יִשְגָבוּ
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הָאַיִל הַדּוֹהֵר
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הָאַיִל הַנּוֹהֵר
כִּי בִּקְצֵה הַצּוּק יַעֲמֹד וְיִתְבּוֹנֵן

ב.

וְכָל הַלְּטָאוֹת וְכָל הַצְּפַרְדֵּעִים שֶׁנִּקְבְּצוּ בַּחֲשַׁאי
זֶה אַחַר זֶה, הַסָּלָמַנְדְּרוֹת, גַּם הָאִיגוּאָנוֹת,
וְהַשְּׂמָמִיּוֹת, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, הִתְקַבְּצוּ וְכִסּוּ אֶת הַמִּרְפֶּסֶת
נִצְמָדוֹת לַקִּירוֹת, בַּטְּפָרִים וּבַזְּנָבוֹת, עוֹדָן עֵדוֹת לְסַפֵּר לִי
שֶׁמֵּעֲפַר בָּאנוּ וְאֶל הֶעָפָר נָשׁוּב
בְּצִבְעֵי אֲדָמָה וָאֵשׁ

*

כְּאִלּוּ שֶׁהוּא מְלַהֲטֵט עַל חוּט הַשֵּׁנָה שֶׁלְּךָ מִמֶּנּוּ מִתְפָּרְצִים בְּדַרְכָּם הָעֲלוּמָה,
בַּחֲלִימָה פְּנִימִית, זִיקֵי מְסָרִים שֶׁמְּבַקְּשִׁים לְהוֹדִיעַ שֶׁאִי-מִי-מָה קָפַץ לְתוֹךְ מָה לְלֹא סִבָּה,
מִתְכַּוֵּץ, מַכְאִיב, צוֹבֵט, מֵעִיר, מְטַלְטֵל אֶת אֵיבָרִי גּוּפְךָ לְלֹא פֵּשֶׁר, כְּמוֹ הָיוּ רָצֵי הַמֶּרְכָּבָה
שֶׁל קְלִיטָה וְהַעֲבָרָה שֶׁל יֶדַע אָנוֹנִימִי בַּחֲלוֹם וּבַעֲרוּת. מִי הוּא הַמְּלַהֲטֵט בָּנוּ בחַשְׁמַלָיו,
מֵעֵבֶר לְעֵרוּת וְשֵׁנָה, יוֹם מְתַעְתֵּעַ בְּיוֹם, מֵעֵבֶר לִפְנִימִיּוּת הַגּוּף וּקְלִפּוֹתָיו,
הַנֶּאֱבָק לְתַקֵּן אֶת עַוְלוֹתָיו שֶׁלּוֹ.

*

עַד שֶׁהַגּוּף יֹאחַז אֶת הַנֶּפֶשׁ, הַנֶּפֶשׁ תֹּאחַז אֶת הָרוּחַ
וְהָרוּחַ תֹּאחַז אֶת הַגּוּף וְהַגּוּף יֹאחַז אֶת הַכּוֹאֵב וְהַמְּסֹאָב
וְהַצּוֹאֶה וְהַדּוֹהֶה יֹאחַז בַּנֶּפֶשׁ בְּתוֹךְ הַגּוּף בְּתוֹךְ הָרוּחַ
וְנַעֲלֶה וְנֵרֵד וְנִשְׁפַּל וְנַצְחִין וְנַעְפִּיל, וְנַרְוֵם וְנִתְרוֹמֵם
וְנִתְפָּרֵק וְנִפְרַק וְנַעֲלֶה וְנַפִּיל וְנִהְיָה
נֶפֶשׁ רוּחַ חַיָּה יְחִידָה וְהוּא הַמּוֹצָא
בְּתוֹכוֹ וּמֵעֵבֶר לוֹ נְשָׁמָה וְיִקְרָא וְיִצְעַק

ג.

כָּל הַשִּׁירִים שֶׁנִּכְתָּבִים בָּעֵת הַזּוֹ, מִבְּלִי דַּעַת מִתְבַּקְּשִׁים לִהְיוֹת
תִּקּוּן נְשָׁמוֹת בְּמַעֲבָרָן בִּתְעָלַת הַלֵּדָה לִקְרַאת הַנֶּעֱלָם הַגָּדוֹל –
וְכָל הַשִּׁירִים הַנִּרְעָדִים הָאֵלֶּה מִתְבַּקְּשִׁים לִהְיוֹת כִּפַּת בַּרְזֶל
לְהָגֵן עַל כַּפְתּוֹר בִּינָתוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁבָּגַד בָּנוּ, לִפְתֹּחַ אֶת פֶּתַח
הַגַּן, לֶאֱחֹז בָּנוּ זֶה בַּזֶּה לְבַל נִפֹּל.

 
*

תְּהוֹמוֹת יכַסיוּמוּ –
כְּבָר לֹא כּוֹאֵב לוֹ הַחֹר בְּמִצְחוֹ
כְּבָר לֹא כּוֹאֶבֶת לוֹ הָאֲפֵלָה סְבִיבוֹ
כְּבָר לֹא כּוֹאֲבִים לוֹ הוֹרָיו
כְּבָר לֹא כּוֹאֶבֶת לוֹ אֲהוּבָתוֹ
כְּבָר לֹא כּוֹאֲבִים לוֹ יְתוֹמָיו
כְּבָר לֹא כּוֹאֲבִים לוֹ גַּעְגּוּעָיו
כְּבָר לֹא כּוֹאֶבֶת לוֹ הָאֲדָמָה תַּחְתָּיו
יָרְדוּ מְצוּלוֹת כְּמוֹ אָבֶן

*

אַל תַּבִּיט לְאָחוֹר
אַל תַּבִּיט אֶל הַחֹר
אַל תַּבִּיט אֶל הַבּוֹר
 אַל תַּבִּיט אֶל הַשְּׁחוֹר

תֵּן פָּנֶיךָ לָאוֹר
וְהַאֲמֵן בּוֹ.

יוֹם יָבוֹא שׁוּב  נֹאמַר –
כַּנֶּאֱמָר – ” הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי”.
יוֹם יָבוֹא וְנֹאמַר – “לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ” –

Leave a Reply