רחל סיידוף מזרחי — ממעמקים

מִמַּעֲמַקִּים 

מִמַּעֲמָקֵי הָאֲדָמָה
נָבְטוּ שֹׁרָשִׁים בְּאוּשִׁים
וְטִמְאוּ אֶת מֵי הַמַּעְיָן, אֲדָמָה גָּעֲשָׁה
אַמּוֹת הַסִיפִין רָעֲדוּ
וְגוֹג וּמָגוֹג פָּשָׁה עַל הָאָרֶץ
מִמַּעֲמָקֵי הָאֲדָמָה
לָבָה בָּקְעָה וְהָרִים נָבְטוּ
וּפָצְעוּ אֶת קְלִפַּת הַתֹּם
וְקוֹלוֹת נְהִי נָסְקוּ  אַל עַל.
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ הַשֵּׁם
וְהִנֵּה מַלְאָכֵי הַשָּׁרֶתּ חַגִים מִמַעַל
עוֹלִים וְיוֹרְדִים וּמְשַׁחֲרִים
אֶת פְּנֵי הָאֶרֶץ בְּגַלִּים גַּלִּים
וְיָד גְּדוֹלָה חוֹרֶטֶת אוֹתִיּוֹת אֵשׁ וְעָשָׁן
מְנֶה מְנֶה תְּקֵל וּפַרְסִין

Leave a Reply