חגי קמרט – עגמומיות, קדושים, שיר העם, מגיני עוטף, השקיפות המסגירה

עַגְמוּמִיּוֹת
11/10/23

עַל הַנֶּפֶשׁ עוֹטָה עֲלָטָה
 עֲמֻקָּה מוּעָקָה לֹא עוֹזֶבֶת
נָפְלוּ גִּבּוֹרֵי הָאֻמָּה
הֵגֵנּוּ בְּגוּפָם עַל מוֹלֶדֶת

וְהַגֶּשֶׁם דָּמַע לְאִטּוֹ
 וְהָאוֹר קְצֵה הָאֹפֶל  הִבְלִיעַ
תִּינוֹק לֹא שָׁמַע בְּכִי אִמּוֹ
אֶת חָזָהּ עוֹד קָלִיעַ  הִפְקִיעַ.

לֹא נִשְׁכַּח אוֹיֵב אַכְזָר בַּשַּׁעַר
מַלְתָּעוֹת פַּעַר נוֹטְפוֹת הָאֶרֶס
 שָׁטַף הַדָּם שִׁסֵּף הָרָג בְּסַעַר
אֵם תִּינוֹק חַיִל אֶזְרָח בְּלֹא הֶרֶף

רָחַק שָׁלוֹם אֵלָיו יִחַלְנוּ
בְּלֹא שָׁלוֹם הָלַךְ  הַאִם יָשׁוּב?
אַךְ אֶל הָהָר נַעְפִּיל, הִבְטַחְנוּ!
לִילָדֵינוּ אֲשֶׁר יִבְנוּ הֲיִשּׁוּב.

*

קְדוֹשִׁים
‏12 אוקטובר 2023

רָפְתָה יָדְךָ מִכַּף  יָדִי
שַׁן יַלְדִּי אוֹצַר נַפְשִׁי
אִמָּא לוֹטֶפֶת בְּךָ מַבָּט
נוּם יְלָדַי שֶׁלִּי הַקָּט

אַבָּא בַּחֲזִית הַקְּרָב
חִיּוּכְךָ הוּא לוֹ מַתַּת
יָדְךָ רַכָּה שֶׁלּוֹ נֻקְשָׁה
נִלְחָם, יוֹרֶה, לִשְׁמֹר אוֹתְךָ.

מִקְלָט אָפֵל וְקַר יַלְדִּי
חֲלוֹם  נָא בְּנִי עַל שֶׂה וּגְדִי
אוּלַי יֵחַם לִי קְצָת בַּלֵּב
לְדַעַת בְּנִי אַתָּה שָׁלֵו.

בַּחוּץ  כְּבָר רַעַשׁ מִלְחָמָה
יוֹרִים חַיּוֹת בְּלִי הַבְחָנָה
נָא קוֹל הַנְמִיכוּ ,יְרִיּוֹת,
הָס, נָם בְּנִי, לוֹ חֲלוֹמוֹת.

אַךְ הַמְּצִיאוּת הוֹ מָה קָשָׁה
פּוֹרֶצֶת לַמִּקְלָט חַיָּה
אָדָם לוֹ פֶּה עִם מַלְתָּעוֹת
תָּאֵב לִטְבֹּחַ  בַּבְּרִיּוֹת.

עַכְשָׁו קָם שֶׁקֶט בְּמִקְלָט
שׁוֹתֶקֶת אֵם רָפְתָה לָהּ יָד
אָב עוֹדוֹ נִלְחַם בַּקְּרָב
חִיּוּךְ הַבֵּן הוּא לוֹ מַתַּת.

*

שִׁיר לָעַם
‏12/10/23

יָצְאוּ לַקְּרָב בְּעֹז  שָׁעֲטוּ קָדִימָה
וּבְלִבָּם מוֹלֶדֶת אֲהוּבָה
אַחִים נָתְנוּ מָלֵא כְּמוֹ לֵב שֶׁל אִמָּא
אַחְוַת רֵעוּת, אַהֲבָה וּנְתִינָה

וְהֵם עָשׂוּ לְכָל נִצְרָךְ בַּשֶּׁטַח
וְהֵם נָתְנוּ מִכָּל שֶׁבָּא לַיָּד
וּבִידֵיהֶם יֵשׁ סַל מָנוֹת וּפֶרַח
וּבִלְבָבָם הַחֹם, הַעֲרָכָה

וְאִם חָשְׁבוּ הַמְּחַבְּלִים לִרְצֹחַ
אֶת נֶפֶשׁ הָאֻמָּה וְאֶת חָסְנָהּ
לֻכַּד הָעָם אֶחָד הוּא  עֵת לִפְרֹחַ
וְרוּחַ הַלּוֹחֵם גָּבְרָה עוֹד וְרָמָה

זֶה סוֹד  הָעָם אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ
אוֹהֵב מָסוּר רוּחוֹ שֶׁל נְתִינָה.
דִּגְלוֹ אַחְדוּת עַמּוּד הָאֵשׁ תָּמִיד בּוֹ
אֵיתָן מוּל צַר לִבּוֹ הוּא  לֶהָבָה.

*

מְגִנֵּי הָעוֹטֵף
‏12 אוקטובר 2023

יָצְאוּ מַהֵר לַשַּׁעַר אָצוּ
אַנְשֵׁי עוֹטֵף חָשׁוּ לַקְּרָב
בְּאֵין צָבָא לְבַד נִלְחֲמוּ
שָׁמְרוּ עַל בֵּן אִשָּׁה וָאָח.

וּמֵאָחוֹר הוֹמֶה הַנַּעַר
 וְאֵשׁ חֻרְבָּן  אֵין רַחֲמִים
גַּם אֵין עוֹזֵר  אֵין אִישׁ בַּשַּׁעַר
תִּינוֹק בּוֹכֶה וְאֵין עוֹנִים..

לֹא נִשְׁכַּח  אַךְ נַאֲמִין נָא
יוֹם יָבוֹא הַגַּן יִפְרָח
בּוֹא שָׁלוֹם אֵלֵינוּ אָנָּא
אֶת הַחֶרֶב אָז נִזְנַח

וּמִן הַשְּׁחוֹר עָלוּ וּבָאוּ
 וּמְרַיְּרִים הֵם דָּם רַק דָּם
הַמְּגִנִּים מוּלָם אָז קָמוּ
חֲזָקָה הַיָּד לִשְׁמֹר בֵּיתָם

כְּבֵדָה הַיָּד בִּשְׁעוֹת הַתֹּפֶת
הֵן אִישׁ לֹא בָּא וְהֵם לְבַד.
וְאֵין בְּרֵרָה לַחֲמֹס טִנֹּפֶת
לְבַד, אֵין אִישׁ, לְבַד בָּדָד.

לֹא נִשְׁכַּח  אַךְ נַאֲמִין נָא
יוֹם יָבוֹא הַגַּן יִפְרָח
בּוֹא שָׁלוֹם אֵלֵינוּ אָנָּא
אֶת הַחֶרֶב אָז נִזְנַח.

שָׁעוֹת עָבְרוּ וְאֵין תִּגְבֹּרֶת
הַמְּגִנִּים קָשְׁתָה יָדָם
הֵיכָן כֻּלָּם? שָׁם בַּמַּחְפֹּרֶת
שׁוֹכֵב מָגֵן שָׁטוּף  בְּדָם

וְכָל דַּקָּה  שָׁעָה עוֹבֶרֶת
וְכָל שָׁעָה שָׁנָה תְּמִימָה
סוֹף סוֹף הִגִּיעָה יָד עוֹזֶרֶת
מִצַּהַ”ל בָּאָה הַיְּשׁוּעָה

לֹא נִשְׁכַּח  אַךְ נַאֲמִין נָא
יוֹם יָבוֹא הַגַּן יִפְרָח
בּוֹא שָׁלוֹם אֵלֵינוּ אָנָּא
אֶת הַחֶרֶב אָז נִזְנַח.

שָׁעוֹת עָבְרוּ וְאֵין תִּגְבֹּרֶת
הַמְּגִנִּים קָשְׁתָה יָדָם
הֵיכָן כֻּלָּם? שָׁם בַּמַּחְפֹּרֶת
שׁוֹכֵב מָגֵן שָׁטוּף  בְּדָם

וְכָל דַּקָּה  שָׁעָה עוֹבֶרֶת
וְכָל שָׁעָה שָׁנָה תְּמִימָה
סוֹף סוֹף הִגִּיעָה יָד עוֹזֶרֶת
מִצַּהַ”ל בָּאָה הַיְּשׁוּעָה

לֹא נִשְׁכַּח  אַךְ נַאֲמִין נָא
יוֹם יָבוֹא הַגַּן יִפְרָח
בּוֹא שָׁלוֹם אֵלֵינוּ אָנָּא
אֶת הַחֶרֶב אָז נִזְנַח.

*

הַשְּׁקִיפוּת  הַמַּסְגִּירָה
14/10/23

כָּל אֶחָד מַרְאֶה
 אֶת  רֹב נִסְיוֹנוֹ
אֶת חָכְמָתוֹ
אֶת יְכֹלֶת נְבוּאָתוֹ
אֶת הַשְּׁגִיאוֹת שֶׁל אֲחֵרִים
אֶת הַדְּבָרִים הַנְּחוּצִים
אֶת מָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה אִלּוּ..
אֶת כִּשְׁרוֹנוֹ הָרַב לִפְעֹל כָּעֵת
וְהָאוֹיֵב מַקְשִׁיב, וְהָאוֹיֵב לוֹקֵט

כָּךְ הַכְּתָבִים
 כָּךְ הַפַּרְשָׁנִים
כָּךְ הָאוֹרְחִים נִקְרְאוּ לְכָאן
  אֵלּוּ הַיּוֹשְׁבִים  סְבִיב שֻׁלְחָן
וְדָנִים וּמְפָרְשִׁים
אוֹצָר שָׁלֵם שֶׁל תָּכְנִיּוֹת 
אוֹצָר שָׁלֵם שֶׁל הַצָּעוֹת
וְהוּא יוֹדֵעַ מַעֲלֶה דֵּעוֹת
הֲרֵי הוּא, רַק הוּא ,שׁוּעַל קְרָבוֹת
מַרְאֶה
אֶת כִּשְׁרוֹנוֹ הָרַב לִפְעֹל כָּעֵת
וְהָאוֹיֵב מַקְשִׁיב וְהָאוֹיֵב לוֹקֵט

וְהֵיכָן נָפַל הַטִּיל
וּמִי נֶחְבַּל
וּמִי נִפְצַע
וּמִי שָׂרַד
וּמִי אֲנוּשׁ
מִי בַּאֲלֻנְקָה
וּלְאָן הוּבָא
הֵיכָן אֻשְׁפַּז
מֵאֵיזֶה יְחִידָה
וּמָה מִסְפָּרָהּ
מֵהַמִּלּוֹן נֶחְסְרָה מִלָּה?
כְּמוֹ לְמָשָׁל ” אִפּוּק”?
וְאוּלַי  הַמִּלָּה רִסּוּן?
וּמָה בִּדְבַר חֲשָׁאִיּוּת?
שָׁמוּר,  מֻגְבָּל , מִינִי סִוּוּג
הֵיכָן נֶעֶלְמָה הַסּוֹדִיּוּת
וְהוּא מַרְאֶה
מַמְשִׁיךְ לִגְרֹס כָּעֵת
וְהָאוֹיֵב מַקְשִׁיב וְהָאוֹיֵב לוֹקֵט

 

Leave a Reply