כל הפרחים מתו הקיץ, בגינה נשארה עלווה ירוקה בטקסטורות שונות. שלא כהרגלי אני ממשיכה להשקות, מקבלת אותם מחוסרי צבע וששון, מסתפקת איתם בהשרדות וכולנו יחד מאמינים ששארית הירוק תחזיק מעמד עד שיבוא גשם
*
עץ התות מעצים צילו רחב נוף, פועלי הנקיון כבר לקחו את כל הפירות ששפע על הקרקע.
נותרו הזבובים החגים על ריחות הרקב
נותרו דיירי הרחוב מניחים ראשם על אוספיהם טמונים בשקיות ניילון
נותרו ריחות הג’וינט של הצעירים שהסתלקו מכאן
נותרנו אנחנו
עם היונים שתמיד מוצאות רקב פרורי לחם ללקט בין הסדקים
עדיין מאמינות שתמיד תמצאנה
ולא ברור למה אבל עדיין מאושרות מזה