אבישר הר-שפי — שני שירים

הָיְתָה הַמִּלָּה יְרוּשָׁלַיִם עָבַר הָרֶטֶט בַּמִּלָּה הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם מִתְאַבֶּכֶת עֲלֵי זָהָב דְּקִיקִים הָיְתָה הַשּׁוֹשַׁנָּה חוּטֵי זָהָב נִפְרְמָה יְרוּשָׁלַיִם הָיְתָה הָרֶחֶם אֶבֶן הָיָה הַחוֹל עַל שְׂפַת הָיְתָה הַתְּכֵלֶת פַּסִּים דַּקִּים נָתַּתְ…

להמשך קריאהאבישר הר-שפי — שני שירים

אוּלַּב הֵאוּגֶה — פול צלאן

כְּלוּאִים בְּתוֹךְ בֵּית-הָרְפָאִים  הַמִּסְתַּחְרֵר שֶׁשְּׁמוֹ  --חַיִּים,  עִם אֶשְׁנַבָּיו הַזְּעִירִים הַנִּפְעָרִים כָּל אֶחָד אֶל מְצִיאוּת מִשֶּׁלּוֹ --  כָּךְ אָנוּ חַיִּים, כָּאן אֲנַחְנוּ בַּבַּיִת.    רֻבֵּנוּ מִצְטוֹפְפִים לְיַד הָאֶשְׁנָב הַגָּדוֹל. "זֶה הוּא הָעוֹלָם" אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים.   בְּאֶשְׁנַבְּךָ יָשַׁבְתָּ רַק אַתָּה --    עֵינְךָ יַהֲלוֹם שָׁחֹר   הַלֵּב אֶבֶן-דָּם.   תירגמה מנורבגית  סבינה מסג מתוך הספר "הַנָּהָר שֶׁמֵּעֵבֶר לַפְיוֹרְד"…

להמשך קריאהאוּלַּב הֵאוּגֶה — פול צלאן

אסתר קמרון — חוסן

    הַאֻמְנָם יַפְרוּ הַמִּלִּים אֶת הַפֶּרַח הַשּׁוֹמֵם   כְּשֶׁהָרוּחַ נוֹשֵׂאת לֹא דְּבוֹרִים לֹא אֲבָקָה אֶלָּא אָבָק רָעִיל?   אֲבָל אֶת הַמִּלִּים נוֹשֵׂאת הַתִּקְוָה לְאֵיזֶה חֹסֶן שֶׁבַּשֹּׁרֶשׁ, שֶׁבַּחֹטֶר וּלְאֵי-אֵלּוּ אוֹתִיּוֹת…

להמשך קריאהאסתר קמרון — חוסן

אסתר קמרון — ובכן נולדתי

השיר: וּבְכֵן נוֹלַדְתִּי בִּתְיָה בְּבִרְכַּת מִי שֶׁזָּרַע אוֹתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי עוֹד יָבוֹא מִצְרַיִם לְסֻכַּת הַשָּׁלוֹם, וּמִמֵּי הַנֵּכָר עוֹד אֶמְשֶׁה אֶת צַלְמוֹ שֶׁל מִי שֶׁבֵּאֲרוֹן בַּרְזֶל אָטַם נִיצוֹץ תִּקְוָה, דָּבָר גּוֹאֵל: בְשַׁחֲרִית…

להמשך קריאהאסתר קמרון — ובכן נולדתי

אהרלה אדמנית — משכן

משכן בְּבֵית הַהַבְרָאָה שֶׁל הַחַיִּים הַפְרָעָה אַחַר הַפְרָעָה מְקַבֶּלֶת חֶדֶר לְעַצְמָהּ מוֹצֵאת מִטָּה מֻצַּעַת לְהַנִּיחַ רֹאשׁ עָיֵף שֻׁלְחָן עָרוּךְ לֶאֱכֹל אֲרוּחָה טוֹבָה כִּסֵּא מִתְנַדְנֵד לִקְרֹא סֵפֶר טוֹב מְנוֹרָה מְאִירָה  לְלַיְלָה…

להמשך קריאהאהרלה אדמנית — משכן

אווה רוטנברג — ירושלים

ירושלים אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם - עִיר הָאֱלֹהִים וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ יְרוּשָׁלַיִם מִשֶּׁלּוֹ וְדֶרֶךְ מִשֶּׁלּוֹ לִירוּשָׁלַיִם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ הַלוהטת וּפַעֲמוֹנָיו הַכְּבֵדִים מִשֶּׁלּוֹ נּוֹשֵׂא עַל כְּתֵפָיו מִנְּמַל יָפוֹ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה…

להמשך קריאהאווה רוטנברג — ירושלים

פסק זמן

ב"ה פסק זמן   פסק זמן. ואני מופזרת. קשה לנשום ולחשוב. כל רגע בודקת כותרת. לא מוצאת התחלה לכתוב.   בגלל מה העולם כבלא? חסיד אחד צץ והישיב: "דבר כזה…

להמשך קריאהפסק זמן