“השינוי הוא האלוהים, המוות נביאו”
(יהודה עמיחי)
1.
הַמָּוֶת נְבִיא-תָּמִיד
קוֹרֵא אֵלַי מִן הֶהָרִים
בּוֹאִי. בּוֹאִיבְּשָׁלוֹם. וַאֲנִי צוֹעֶקֶת לֵךְ
לְךָ מֵאַרְצִי, מִגַּנִּי, מִמִּפְתָּנִי.
הוּא מוֹשְׁכֵנִי אַחֲרָיו בְּחֶבֶל מְטַפְּסִים
בְּלוּלָאוֹת וּפִתּוּלִים. שֶׁאָרוּצָה, שֶׁאֶרְצֶה, אֵינִי
רוֹצָה. עֵץ לְטַפֵּס עָלָיו אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת
וְלֹא לָרֶדֶת. לִצְפוֹת רְחוֹקָה מִן הַגְּבָעוֹת
בְּקוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק
בְּקוֹל דּוֹדִי וְלֹא לִשְׁמֹעַ
מְדַלֵּג וּמְקַפֵּץ
וּפַעַם גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי
לְקַפֵּץ. אַךְ הַחַיִּים
2.
אֵינִי מְחוֹלֶלֶת.
הָיָה זֶה אַךְ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר חוֹלֵל, קוֹלוֹ גָּבוֹהַּ, רָם מִכֹּל
אָדָם. וּמֵאָז
נָדַם
נָדַמְתִּי גַּם אֲנִי.
אֲנִי רוֹאָה נְכֹחָה: עוֹד מְעַט יָבוֹא הַמָּוֶת
וְהַפַּחַד לֹא יִרְעַד. אֶהְיֶה טוֹבָה אֵלָיו
אֲחַבְּקֶנּוּ, יַלְדִּי הַמְּפֻחָד. אֲנַשְּׁקֶנּוּ מִנְּשִׁיקוֹת פִּי. לְעוֹלָם
אֵינִי דּוֹאֶגֶת. רַק הַגּוּף
נִלְחַץ מִכֹּבֶד הָאֵימָה
סוֹפֵר לִי חֲלוֹמוֹת אָחוֹר, כְּמוֹ הָיוּ דְּבַר מָה
שֶׁיֵּשׁ לִזְכֹּר. אֲנִי הוֹדֶפֶת:
חֲלוֹמוֹת שֶׁקֶר יְדַבְּרוּ. הַחַיִּים – בָּם יֵשׁ לֶאֱחֹז
הֵיטֵב. לַבַּל יֹאבְדוּ. אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֲבַדּוֹן
כְּמוֹ נְשִׁיקַת שָׂרַף. כְּמוֹ רִפְרוּף שָׂפָה עַל הָעַפְעַף
הַמָּוֶת מְנַשְּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיו
וַאֲנִי נַעֲנֵית
בְּאֶמְצַע מְכוֹנַת הָאֶם-אַר-אַי מוֹשִׁיט לִי יָד
מַצִּיעַ לִי רִקּוּד. עִם כֹּל הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל וְהָאַדִּיר וְהֶחָזָק
אָנוּ יוֹצְאִים בִּמְחוֹל הַוַּלְס
3.
פַּעַם, הָיִיתִי אִישׁ
עַתָּה, אֵינִי אִשָּׁה.
אֲנִי דְּבַר מָה שֶׁלֹּא קַיָּם
מַכְחִישׁ-שָׁה.
אֲנִי הוֹלֶכֶת וְנִכְחֶשֶׁת
בְּגָדַי הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲבִים
עוֹד מְעַט אֶטְבַּע בָּם
קוֹלָב-דַּחְלִיל חֲסַר פָּנִים.
(כּוֹאֵב לוֹמַר בְּקוֹל: עוֹד מְעַט אֵינִי.
גַּם זֶה יִבֹּל)
4.
אֵינִי מִשְׁתָּנָה. אֲנִי הוֹלֶכֶת
וּמִתְגַּלָּה, מְסִירָה
מַלְבּוּשִׁים. לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הָיוּ שְׁמוֹנָה בְּגָדִים. לִי שִׁשָּׁה
עָשָׂר וְעוֹד שִׁשָּׁה עָשָׂר, שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם. אֶחָד
לְכָל שָׁנָה
בָּהּ לֹא מַתִּי.
אֵינִי מֵתָה. עוֹד לֹא. פָּרָמֵדִיק
מִתְקַשֵּׁר לִשְׁאֹל: הַכֹּל בְּסֵדֶר?
אֲנִי בְּסֵדֶר, אֲנִי בְּסֵדֶר, אֲנִי
צוֹעֶקֶת, הַטֶּלֶפוֹן קָטוּם. הַכֹּל כַּשּׁוּרָה
אֲרֻכָּה בִּלְתִּי נִגְמֶרֶת נְטוּלַת רְוָחִים אוֹ סִימָנֵי פִּסּוּק אֲנִי צְרִיכָה
לִפְסֹק
לִיפ. סוֹק. לִיפ. סוֹק.
פְּסוּקִי. לִפְסֹק פְּסוּקִי. פְּסוּקִי
אֵינוֹ פּוֹסֵק.
אֵינִי פּוֹסֶקֶת. אֲנִי רוֹצָה לִפְסֹק אַךְ אֵינִי פּוֹסֶקֶת. כִּי יְלָדִים
וּבֵן זוּג, מִשְׁפָּחָה
שְׁלֵמָה תְּלוּיָה. לְאָן
אֶפְסֹק פְּסִיקָה גַּסָּה. לְאָן אֹבַד, וְהַיְּלָדִים
מָה יִהְיֶה אִתָּם? אֵינִי פּוֹסֶקֶת. לֹא כִּי אֵין לְאָן. כִּי אָבַדְתִּי כְּבָר.
אֲנִי וְהַמָּוֶת, שְׁנֵינוּ אֲבוּדִים בַּמֶּרְחָב. מְחַפְּשִׂים
עֵץ לְטַפֵּס עָלָיו. רְחָב יָדַיִם אִם אֶפְשָׁר. כָּזֶה שֶׁצָּרִיךְ לִקְפֹּץ אֵלָיו
לְדַלֵּג. לְהִתְנַדְנֵד. בּוֹאִי בִּי רוּחַ טוֹבָה וְנַדְנְדִי אוֹתִי כְּמוֹ הָיִיתִי
הַיַּלְדָּה שֶׁלֹּא הָיִיתִי.
5.
הַמָּוֶת מוֹשִׁיט לִי יָד לְוַלְס
אַחֲרוֹן. אֲנִי כְּלוּאָה, אֵינְךָ רוֹאֶה?
נֶאֱסָר עָלַי לָנוּעַ. הַמְּכוֹנָה הַמַּפְעִימָה
סְלִילֵי מַגְנֵט זוֹעֲקִים לִי אַל תָּזוּזִי. וְאֵיךְ אֶרְקֹד אִתְּךָ עַכְשָׁו
כְּשֶׁהַטְּפָסִים כְּבָר נֶחְתְּמוּ
וְהַמְּנִיּוֹת כֻּלָּן נִמְנוּ. לְמִנְיָן שֶׁאָנוּ מוֹנִים
כָּאן, בָּעִיר הַזֹּאת. הַנְּצוּרָה. הַבְּצוּרָה.
אֲנִי נִתְלֵית בְּעֵץ-שָׂדֶה, אַךְ הֶעָלִים שׁוֹתְקִים. רוֹאִים חֶרְפָּתִי. לֹא מְשִׁיבִים.
קוֹבְרִים עַצְמָם בְּמִזְוָדוֹת. עֵדִים עִוְּרִים.
גַּם אֲנִי עוֹצֶרֶת מִלּוֹתַי: עֵדוּת הִיא דָּבָר מְסֻכָּן.
הַמְּצִיאוּת עוֹלָה עַל דִּמְיוֹנִי
לְכוֹבְשׁוֹ, צָרָה עָלַי מָצוֹר, חוֹמוֹת, הַכֹּל,
אֵיל-נִגּוּחַ בַּכְּתָלִים. אֲנִי נִכְנַעַת לִי. אֵינִי עֵץ-שָׂדֶה.
אֶגְרֹף בַּרְזֶל בְּחוֹמוֹתַי, סְדָקִים. אֲנִי בָּאָה מִפָּנַי
בַּמָּצוֹר.
אֵיל-נִגּוּחַ בַּכְּתָלִים