שני שירים
[ללא כותרת]
היא מתה מיתת נשיקה
איך אפשר למות כל כך יפה?
גם אני רוצה למות יפה
מיתת נשיקה מיתת אהבה מיתת חיבה מיתת שתיקה
ככה ליפול כמוה בשמלה לבנה ונעליים לבנות
בשחרית של ראש השנה
איזו מיתה מהודרת איזו תפארת
רבי אמנון אותה לא מנה מיתה כזו הגונה מיתה שיש בה
מגילוי שכינה
ומשם לעולם אהבה לעולם של שיר ערש המוות
כחומר אני רוצה ביד יוצרת
לארוב למוות ולהשביע אותו במיתת נשיקה
שאינה נגמרת
*
אהבה
בבית כנסת תפארת יוחנן רובע ז
שבת סוכות
האהבה היא אהבה
בתפילת שחרית הצדיקות הן צדיקות
הבגדים הם בגדים
עבי בדים שזורים פייטים שזורי חרוזים
גרביים עזים
הפאות הן פאות ועליהן כובעים
ראשי הבנות קלועים
הדמעה דמעה
האוי אוי אוי הוא אוי
הוַי הוא וַי
הלבן לבן
קור המזגן עוטף את כולם ליחידה אחת
הבת היא בת
האֵם אֵם
קול עזרת הגברים בהברה חסידית מהמהם
והיה אם שמוע ועוד קודם
ליחדך באהבה לאהבה הבוחר באהבה
זו הפעם הראשונה שאני באהבה
היא פרושה לפני גלויה
הגוּיה ולא הגוּיה
פרושה כפרוסה
חמה טעימה מבושמה
תאוה אהבה
הקפיטה קפיטה
הגרטל גרטל
השטריימלים תלויים על הקיר בשורה
ממתינים בענווה לראשים בחזרה
הדבקות דבקות
ההושע נא הוא הושע נא
הנענוע נענוע הגעגוע געגוע הניגון ניגון
מבקשים בכל לשון לנשים
לא לדבר בשעת התפילה
הפתק תלוי בהגדלה
ודממה וקול ורק להתייפח מותר
וההתייפחות היא התייפחות
למלכות
למענך דורשנו הושע נא
בבית כנסת תפארת יוחנן שבת סוכות
אני מתירה לעצמי לבכות
מתעמקת בקוהלת הבל הוא הבל
ועת לשחוק ועת לספוד ומה תביא עלי השנה הזאת עוד? מה?
אני והו אני אני והו הו
תפארת יוחנן הלבן לבן והמפות מפות והמחיצות מחיצות
ואני יכולה להטיל עצמי להילפת אליך
לגעת בשפתיך לטבול בך להיטהר
להיזמר להיטמר להתאהב להתקרב
האמונה אמונה
והתפילה תפילה
והתקוה תקוה
והים מרחוק הומה ולא נשמע
משבריו משבריו
ושירתו שירתו
ואני מופשטת מן הגוף ועוצמת עיניים אל הנועם
נפטרת מייסורים פשוטה מגיחה ממסגורים
עד שנכדה היא נכדה
מושכת את ידי לידה
אל להט הרחוב