בוקר יום ראשון
אִשָּׁה גְּדוֹלָה עוֹמֶדֶת פֶּתַח הַבַּיִת
מוֹכֶרֶת חֲפָצִים שֶׁל אִישׁ הָאֱלֹהִים:
מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה.
גָּרָאז’ סֵייל עַל הַדֶּשֶׁא הַקִּדְמִי
בַּעֲיָרָה אָמֶרִיקָאִית, הָרֵי הַקֶּטְסְקִיל.
שְׁכֵנִים מִתְקַבְּצִים בּוֹחֲנִים גַּרְזִנִּים,
רוֹבֵי צַיִד, מַסּוֹרִים חֲלוּדִים,
מוֹדְדִים מוּל הַמַּרְאָה פַּרְווֹת דֻּבִּים,
שׁוֹכְבִים בַּמִּטָּה בְּמַגָּפַיִם מְטֻנָּפִים.
מְשַׁלְּמִים בִּמְזֻמָּנִים.
אֲנִי קוֹנֶה אֶת הָאַדֶּרֶת, עוֹטֶה עַל הַבְּגָדִים
חוֹצֶה אֶת הַהַדְסוֹן, טוֹבֵל
בַּנָּהָר שֶׁבַע פְּעָמִים.
מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי רָצִים אֵלַי יְלִידִים
כּוֹשְׁלִים, עֵירֻמִּים הֵם נוֹפְלִים
מִן הַגָּדָה, מִתְגַּלְגְּלִים לַמַּיִם.
אֲנִי עוֹבֵר עַל פְּנֵיהֶם.
בִּסְבַךְ קָנִים מַבְחִין בְּנַעַר שָׁדוּף,
צַלֶּקֶת עַיִט חֲרוּטָה בְּקָרַחְתּוֹ,
חוֹתַם שָׂפָם מֵעַל שְׂפָתוֹ.
אֲנִי מַכִּיר בּוֹ –
הוּא בְּנִי. אֵינֶנִּי אָבִיו
אֲנִי מֵנִיחַ פִּי עַל פִּיו
עֵינַי עַל עֵינָיו
כַּפַּי עַל רֹאשׁוֹ
הוּא מֵקִיץ.
מִתְנַעֵר. נֶעֱמָד
וּמִיָּד מַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.
סְבִיבִי מִתְאַסְּפִים נְעָרִים קְטַנִּים
בִּידֵיהֶם צַלְמִיּוֹת שְׁוָרִים, רָצִים
בֵּין עֲצֵי יַעַר, שָׁרִים:
אֱלִישָׁע בָּא אֱלִישָׁע בָּא
זֶה הַנָּבִיא אִישׁ הָאֱלֹהִים.
*
אלול
מִקְּצוֹת אֶצְבָּעוֹת נִזְרִים גַּרְגִּירֵי חוֹל
שָׁבִים אֶל הַחוֹף, נִשְׁטָפִים בְּזֶרֶם חָזָק
נִקְוִים בִּבְקִיעֵי אַסְפַלְט, סְדָקִים דַּקִּים
מוֹלִיכִים אוֹתָם בְּעָרוּץ חָרוּץ.
גַּרְגִּירִים מִתְמוֹסְסִים בֵּין רוֹחֲצִים,
מִתְאַחִים עִם אֲחֵיהֶם עַל שְׂפַת
הַיָּם, נִבְלָעִים כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ
בַּמַּיִם עַכְשָׁו
פַּסִּים חִוְּרִים נֶחְשָׂפִים
בְּעוֹרָם הַשָּׁזוּף שֶׁל יְלָדַי
סִימָנֵי רְצוּעוֹת סַנְדָּלִים
שְׂרִיטוֹת סְלָעִים, חוּט
מִמַּגֶּבֶת בְּלוּיָה נִתְפָּס
בִּקְצֵה צִפֹּרֶן שְׁבוּרָה
שֶׁל בֹּהֶן קְטַנְטַנָּה.
חַמָּה נֶעֱלֶמֶת
הַיּוֹם פָּנָה.
עוֹד מְעַט נָשׁוּב
נִקְרָא: אָנָּא
שָׂא נָא.
*
מַקְלוֹ שֶׁל סָבִי
בִּתְחִלָּה מָלַךְ שְׁלֹמֹה עַל הָעֶלְיוֹנִים וְעַל הַתַּחְתּוֹנִים וְלָחַשׁ
אֶל הָרוּחוֹת כְּדַבֵּר אָדָם לְרֵעֵהוּ וְהִגְדִּיל מַעֲשָׂיו וְנָשָׁיו עַד שֶׁבָּא
אַשְׁמְדַאי וְנִדְמָה בִּדְמוּתוֹ וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וְהָיָה שְׁלֹמֹה
מְשׁוֹטֵט כְּשׁוֹטֶה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְאוֹמֵר:
אֲנִי שְׁלֹמֹה בֶּן בַּת־שֶׁבַע, אֲנִי הָיִיתִי מֶלֶךְ
הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁלְּבַסּוֹף לֹא מָלַךְ שְׁלֹמֹה אֶלָּא עַל מַקְלוֹ
וְהָאִיזְ’בִּיצֶר כּוֹתֵב: דַּע לְךָ, בַּמַּקֵּל הַזֶּה הָיָה כָּל הָעוֹלָם.
אֲנִי מִתְבּוֹנֵן עַכְשָׁו בְּסָבִי מוֹלֵךְ בְּקֹשִי עַל מַקְלוֹ לֹא
עַל צְרָכָיו לֹא עַל אִשְׁתּוֹ לֹא עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ
נֶאֱחָז בִּי וּבְמַקֵּל הָעֵץ לְהִכָּנֵס לְחֶדֶר קָטָן
בַּבַּיִת שֶׁהָיָה פַּעַם מַמְלַכְתּוֹ
מֻצָּב כְּחֵפֶץ לְלֹא הִתְנַגְּדוּת מוּל טֶלֶוִיזְיָה פְּתוּחָה,
טוֹנִי סוֹפְּרָנוֹ טְרִיפּוֹלִיטָנִי כְּבָר תַּשׁ כֹּחוֹ הוּא מְמַלְמֵל:
אֲנִי עַמִּי־שָׁדַי בֶּן חִירִיָּה, אֲנִי הָיִיתִי מֶלֶךְ
וְלָקַחְתִּי אֶת מַקְלוֹ לִבְדֹּק אוּלַי שָׁם כָּל הָעוֹלָם
וְלֹא מָצָאתִי