אסתר קמרון — יב בכלסו תשפ”א

יב בכסלו, תשפ”א

 

חֵצִי מֵאָה כִּמְעַט–  חַיֶּךָ.

חֵצִי מֵאָה וּמְעַט — הֶעדֵרְךָ.

וּמִצְרִיִים מִתְעַבֵּית.

וְיָמֵשׁ הַחֹשֶׁךְ.

 

וְהָאוֹר במוֹשְׁבֹתֵנוּ מִצְטַמְצֵם

כְּדֵי נְקֻדָּה.

מִי זָעִיר

וְיִכָּנֵס בָּהּ?

 

כָּל זְמַן ס’טוט א פונק נוך פינקלן

ועט נוך ליכטיק זיין

 

קוּם, לְךָ

אֶל

הַבִּלְתִּי קָבִיר.

בַּקַּשׁ

שֶׁיִּפְקֹד נְקֻדָּה זוֹ,

שֶׁיִּצֹק בָּה כֹּחַ

מְשִׁיכָה.

 

וּבֱרֵַַכֵנוּ

בְּחֵרוּת

 

Leave a Reply