יב בכסלו, תשפ"א
חֵצִי מֵאָה כִּמְעַט– חַיֶּךָ.
חֵצִי מֵאָה וּמְעַט — הֶעדֵרְךָ.
וּמִצְרִיִים מִתְעַבֵּית.
וְיָמֵשׁ הַחֹשֶׁךְ.
וְהָאוֹר במוֹשְׁבֹתֵנוּ מִצְטַמְצֵם
כְּדֵי נְקֻדָּה.
מִי זָעִיר
וְיִכָּנֵס בָּהּ?
כָּל זְמַן ס'טוט א פונק נוך פינקלן
ועט נוך ליכטיק זיין
קוּם, לְךָ
אֶל
הַבִּלְתִּי קָבִיר.
בַּקַּשׁ
שֶׁיִּפְקֹד נְקֻדָּה זוֹ,
שֶׁיִּצֹק בָּה כֹּחַ
מְשִׁיכָה.
וּבֱרֵַַכֵנוּ
בְּחֵרוּת