יונה גל
מכל קצות הארץ הדרימו לקיבוץ רֵעים,
מעל אלפיים צעירות וצעירים.
רקדו לקצב המוזיקה, שרו ושמחו,
ומדי פעם גם משקה לגמו.
הייתה זו מסיבת טבע ביער,
ולא היה רמז שיגיע הסער.
בלי שהבחינו משום מקום,
רחפנים מילאו את היער
וירדו מהם בני בליעל.
הצעירים נסו על נפשם,
אך לא היה לאן.
המחבלים צדו אותם כמו היה זה מִטווח.
רבים מצאו את מותם,
חלקם מצאו מחבואם.
מי בעגלת אשפה ומי בבור באדמה.
מי בתוך השיחים ומי מאחורי עצים.
כך הסתיימה מסיבת הטבע,
שהפכה למסיבת טבח.
מי ששרד יישא עימו את הטראומה,
ובטיפול נכון ימשיך בחייו הלאה.
יהי זכרם ברוך של אלה שאינם.
המשפחה והחברים יִשֹאו אותם בליבם.