נְהַר-אַהֲבָה זוֹרֵם לוֹ
דַּרְכִּי אֶל בִּתִּי,
דַּרְכָּהּ אֶל בִּתָּהּ – נֶכְדָּתִי.
זוֹהִי בְּרִית לֵב נָמֵס
לְכָל פְּעִיָּה וְרֶמֶז חִיּוּךְ;
בְּרִית שֶׁל פִּיּוּס
שֶׁל עֵינַיִם טְרוּטוֹת
אַחַר לַיְלָה לָבָן,
בְּרִית שִׁעְבּוּד עוֹלָם.
טוֹבֶלֶת רֹאשִׁי
בַּגּוּף הַזָּעִיר שֶׁל נֶכְדָּתִי
וַחֲלֵב-יַסְמִין נִסְפָּג בִּי,
מְמַכֵּר
כְּנִיחוֹחַ קְטֹרֶת-מִקְדָּשׁ.
נִנּוֹחָה הִיא, בִּתִּי,
מַלְאַךְ הַחֶמְלָה וְהָרֹךְ
נָגַע בְּפָנֶיהָ
וְאֹרוּ עֵינֶיהָ
נִרְחָב לְבָבָהּ.
אל הַפְּלִיאָה
חֶבֶל טַבּוּר אֶחָד
נִמְשָׁךְ מִמֶּנִּי אֵלֶיהָ
מִמֶּנָּה אֶל בִּתָּהּ
וּלְכָל שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֶיהָ.