בס"ד, אור ליד שבט תשפ"א
שום מספר לא הפר את השלווה
והיקום התמזג לכדי ישות אחת הלוחשת את הפלא
רק רציתי להישאר שם לספוג לתוכי את חמימות קרני השמש.
טפטופי פריחת העץ יצרו מרבד רך
מתחת לענפים צומחות אל על
רימון ישן חזר אל היסודות.
אויר צלול, צבע, דממה
האור הציף את החושים.
צליל פעמון דק מן דק ממשיך להדהד
רוגע של רגע שאין לו סוף.